סימן מסחר מגן, בין היתר, על אותיות, שמות, דמויות, צבעים, צלילים ושילובים שלהם בנוגע לשירותים או סחורות של בעליו. בניגוד למה שנהוג לחשוב, סימן מסחר איננו רק שם או לוגו.
סימן מסחר הינו כל אלמנט ייחודי במוצר המאפשר לצרכנים לזהותו עם מקור ספציפי.
כך, למשל, סימן מסחר יכול להיות מורכב ממילים (למשל, נוקיה, רד בול, גוגל וכו'), מצורת כיתוב ייחודית (למשל, האות M של מקדונלד'ס), מלוגו ייחודי (למשל לוגו ה"סווש" המפורסם של נייק או לוגו שלושת הפסים של אדידס), או אפילו מדמות מסוימת המזוהה עם המוצר (למשל, דמות הפרה המזוהה עם שוקולד "עלית").
אולם, לעתים סימן המסחר הינו אלמנט "מורכב" יותר של המוצר: עיצוב תוויות ייחודי (למשל, התווית המפורסמת של "קוקה קולה"), צבע ייחודי המזוהה עם המוצר (למשל, הצבע הכתום המזוהה עם חברת הסלולר אורנג'), ואפילו עיצוב תלת ממדי של מיכל (למשל, העיצוב הייחודי של בקבוקי "קוקה קולה" מזכוכית) או של המוצר עצמו (למשל, הצורה המשולשת של שוקולד "טובלרון").
יתר על כן, אפילו צליל יכול לשמש כסימן מסחר, ובמרשם סימני המסחר בישראל כבר רשום סימן מסחר עבור הצליל המושמע כאשר נדלק מחשב בו מותקן מעבד של חברת "אינטל".
כאמור, כל אלמנט ייחודי במוצר המאפשר לצרכנים לזהות באמצעותו באיזה מוצר מדובר כשיר לשמש כסימן מסחר.
יתרונות של רישום סימני מסחר
- כלי הגנתי: סימן רשום מעניק לבעליו הגנה וחסימה בפני מתחרים העלולים לעשות שימוש במוניטין אותו צבר בעל הסימן. היתרון המרכזי ברישום סימן מסחר על פני ההגנה באמצעות חיקוקים אחרים הוא שאין צורך בהוכחת מוניטין.
- כלי שיווקי: סימן רשום משייך בין המוצר לבעליו וככל שהזיהוי עם הסימן עמוק יותר כך ישנה גם הזדהות לגבי מוצרים אחרים של אותו יצרן או נותן שירותים. סימן מסחר מהווה מעין אינדיקטור לגבי טיב המוצרים או השירות ומסיבה זו, סימנים מוכרים הינם נכסים בעלי משמעות רבה.
- אי-הגבלת זמן: תוקפו של סימן מסחר הוא עשר שנים מיום הגשת הבקשה לרישום ולאחר מכן ניתן להאריך את תוקף הרישום לתקופות נוספות בכפוף לתשלום אגרות. באופן כללי, משך ההגנה בחוק לסימן מסחר רשום הינו בלתי מוגבל. באופן יחסי
כיצד סימני מסחר מגנים על המוניטין?
כל אחד מאתנו נתקל מידי יום במגוון רחב של מותגים. עולם הפרסום רווי בהם וכצרכנים אי אפשר שלא להיתקל בהם – קוקה קולה, נייקי, מיקרוסופט, אורנג' ואחרים הם כולם חלק ממסכת ארוכה של מותגים בין-לאומיים, שמציפים את התודעה ומפתים את הצרכנים.
מאחורי שמות המותג הללו עומדים חברות ותאגידים אשר השקיעו במהלך השנים הון עתק בטיפוחם על- ידי פרסום מאסיבי בכל אפיק אפשרי. במידה רבה למותגים הללו יש כבר חיים משלהם וערכם הכלכלי הוא אדיר.
מי שרוצה לקבל מושג על ערכם הכלכלי של המותגים מספיק שיתבונן בתעשיית הזיופים של מותגי היוקרה. לתיירים הרבים הפוקדים את מדינות דרום-מזרח אסיה מוצעים שלל מותגים מזויפים ברמות שונות של איכות ובמחירים מפתים.
יצרני המותגים, בגיבוי מדינותיהם, יוצאים למאבק חריף בזייפנים. אך המאבק איננו מתמקד רק במניעת זיופים אלא גם במתחרים. בעידן של תחרות שיווקית כה קשה, הגבול הדק בין העתקה להשראה, הוא מקור לחיכוכים רבים. גם התחרות על שמות החברות נגררת לא פעם אל בין כותלי בית המשפט.
פקודת סימני המסחר בישראל
פקודת סימני המסחר (נוסח חדש) 5732, תשל"ב – 1972 ("פקודת סימני המסחר") מאפשרת למבקשים לרשום סמלים, אותיות, ספרות, מילים, מאפיינים, מתקנים (בעלי שניים או שלושה ממדים) ואפילו צלילים כסימני מסחר.
על המבקשים להדגים את המובחנות (המאפיינים הייחודיים) של הסימן הנדון ולוודא כי הוא אינו דומה באופן מבלבל לסימנים קיימים, בין אם הם רשומים ובין אם לאו.
סימני המסחר בישראל נרשמים בידי רשם סימני המסחר (רשות הפטנטים) שמקום מושבו בירושלים. פקודת סימני המסחר תקפה בכל שטחי ישראל, כולל במזרח ירושלים וברמת הגולן.
המבקשים הגנה על סימן מסחר ברצועת עזה ובגדה המערבית צריכים לפנות לרשויות המתאימות בשטחים אלו.
אין חובה לרשום סימני מסחר בישראל, אולם רישום סימן מסחר עשוי לחסוך לכם תשלום הוצאות משפטיות ותסבוכות מיותרות בהמשך.
סימני מסחר ופרוטוקול מדריד
ביולי 2010 הצטרפה ישראל להסדר הבין-לאומי של רישום סימני מסחר במסגרת "פרוטוקול מדריד" והחל מ-1 בספטמבר אותה שנה, מועד כניסתו לתוקף של ההסדר בישראל, יכלו מבקשים ישראלים להגיש בקשות לרישום סימני מסחר בין-לאומיים, וכן לתבוע הגנה של סימן מסחר רשום במדינות אחרות, על-סמך סימן מסחר ישראלי.
יצויין, כי בטרם כוננה המערכת החדשה על-פי פרוטוקול מדריד, נאלץ כל גורם שהיה מעוניין ברישום סימני המסחר שלו במדינות זרות לנהל הליך רישום עצמאי, נפרד, בכל מדינה ומדינה.
הדבר אילץ את בעל הסימן לשכור את שירותיהם של עו"ד או עו"פ מקומיים בכל מדינה ולשאת בעלויות הגשה משמעותיות אשר הקשו על בניית פורטפוליו אפקטיבי ומיטבי של סימני מסחר בכל מדינות היעד של אותו גורם.
למעשה, מנגנון מדריד מפשט ומקצר במידה משמעותית את הליך רישומם של סימני מסחר במגוון של מדינות. במילים אחרות: ההסדר הפך את רישום סימני מסחר וההגנה על המותגים לקל יותר וזול יותר.
הצטרפות ישראל למערכת מדריד "יישרה קו" עם יתר המדינות החברות בפרוטוקול, תוך הכנסת מספר שינויים לפרקטיקת סימני המסחר הישראלית, אשר המרכזיים בהם הם:
- תתאפשר הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בכמה וכמה סוגי סחורות או שירותים במקביל (בעוד שעד היום נדרשה הגשה של בקשות נפרדות ביחס לכל סוג של מוצר ו/או שירות).
- סימן מסחר יהיה תקף למשך עשר שנים, כאשר עם פקיעתן ניתן יהיה לחדשו לפרקי זמן נוספים של עשר שנים כל אחד (ללא מגבלה).
הצטרפותה של ישראל לפרוטקול מדריד הביאה לעלייה דרמטית בבקשות לרישום סימני מסחר ובשנת 2014 מחלקת סימני מסחר ברשות הפטנטים ובמשרדי עורכי פטנטים עדיין המשיכה להתמודד עם עומס עבודה רב עקב העלייה במספר הסוגים המוגשים בישראל לרישום סימני מסחר באמצעות בקשות בין-לאומיות לפי פרוטוקול מדריד. למרות זאת, עמדה המחלקה ביעדים שנקבעו על ידי הועדה לקביעת יעדי רשות הפטנטים ופיקוחם.
מגמות ההגשה השתנו אך במעט. מספר הבקשות שהוגשו בשנת 2014 דומה למספר הבקשות שהוגשו בשנת 2013, אם כי חלה ירידה קלה (%6) במספר הסוגים שהוגשו.
הבקשות הבין-לאומיות המוגשות באמצעות פרוטוקול מדריד עדיין מהוות מחצית מכלל הבקשות המוגשות למחלקה.
שנת 2014 התאפיינה בעלייה משמעותית בהגשת בקשות בין-לאומיות באמצעות ישראל כמדינת מקור. בעוד שבשנת 2013 הוגשו 149 בקשות לרישום סימני מסחר בין-לאומיים באמצעות המחלקה, בשנת 2014 הוגשו 240 בקשות שכאלו.
מה ההבדל בין סימן מסחר לסימן שירות?
סימן מסחר חל רק על סחורות ומוצרים כמו אוכל, בגדים, תרופות, מכשירי חשמל ועוד.
סימן שירות חל רק על שירותים כמו מנהלה, כספים, שירותי מחשוב, שירותים משפטיים, ייעוץ עסקי ואפילו על שירותי צ'ק-אין הייחודיים לחברת תעופה מסוימת.
ניתן להשתמש במונח "סימנים" כדי לתאר סימני מסחר וגם סימני שירות.
מהו דילול סימני מסחר?
דילול סימני מסחר הוא סוג של הפרת סימן מסחר המשפיעה רק על סימני מסחר מפורסמים.
סימן מסחר מדולל כאשר שימוש אחר בסימן המסחר (המשמש לסוג אחר של סחורות או שירותים) מפחית מהמובחנות של הסימן המקורי.
סביר כי השימוש בסימן זהה או דומה בסוג אחר של מוצר יבלבל את הצרכנים ולכן מדלל מכוחו של סימן המסחר, כמו השימוש ב"שמפנייה" לתיאור מין מינרליים, או ב"רולס רויס" לתיאור מזגנים, למשל.
מה יש להכין לפני הגשת בקשה לסימן מסחר בישראל?
בקשות להכרה בסימן מסחר מוגשות לרשות הפטנטים בישראל ומוכרחות לכלול את הפרטים הבאים:
- שמו המלא של המבקש;
- כתובת המבקש;
- ייפוי כוח (רק כאשר המועמד מיוצג בידי עורך דין);
- עותק של הסימן (טקסט, עיצוב, לוגו וכדומה);
- רשימת הסחורות או השירותים שהסימן מגן עליהן. הרשימה צריכה להיות ערוכה בהתאם לסיווג ניצה;
- פרטים של הבקשה המועדפת (אם רלוונטי);
- אגרת רישום של המשרד המקומי.
משרד הפטנטים הישראלי ממוחשב ומאפשר למבקשים להגיש בקשות לרישום סימן מסחר באמצעות המחשב.
מתי מותר להשתמש בסימן מסחר מתחרה בפרסום ברשת האינטרנט
מדובר בשירות אשר בעיקרו מפנה אנשים, המחפשים בגוגל באמצעות מילות המפתח המבוקשות, למודעה של הלקוח, אשר תופיע בסמוך לתוצאות החיפוש, תחת כותרת כגון "קישורים ממומנים".
באופן זה הקישור הממומן, הוא הפרסומת, יגיע לקהל היעד, אשר מחפש מוצרים הקשורים ללקוח, בהתאם למילת המפתח ומדובר בפרסום מפולח שוק.
במקרה המדובר בחרה רשת בגדים למידות גדולות כי חלק ממילות המפתח לחיפוש, אשר יציגו את קישורה הממומן, הן סימני המסחר הרשומים של המתחרה.
בפסק הדין לא היה ויכוח על עצם השימוש בשירות ובמילות המפתח ואף לא על העובדה כי מדובר בשתי חברות הפונות, ולו באופן חלקי, לאותו קהל יעד.
בית המשפט ניתח את המקרה ואת השלכותיו ובסופו של דבר דחה את התביעה כנגד החברה, אשר לכאורה הפרה את סימן המסחר.
משנקבע כי החברה לא הפרה את סימן המסחר ואף אינה חבה דבר לאור עוולות אחרות שהועלו, הרי שכלל לא נדון חלקה של חברת גוגל כמספקת השירות.
האינטרנט – קניון מידע רב ומגוון בהחלטת בית המשפט נקבעו מספר כללים חשובים, אשר בעיקרם מתווים את אופן ההתייחסות שיש לתת לאינטרנט ולשימוש בו.
ראשית, נקבע כי כל אדם אשר עורך חיפוש באינטרנט מודע לכך כי החיפוש יכיל לא רק את התוצאות המקוות, קרי השירות אותו הוא מחפש, או המידע המבוקש, כי אם אוסף של תוצאות רבות אשר כוללות מידע רב אשר בחלקו כלל לא רלוונטי.
עובדה זו אמנם איננה חדשה, אך בית המשפט קבע כי המשתמש באינטרנט מודע לעובדה זו.
משנקבע כי קיים מידע רב, ואשר חלקו או רובו לעיתים אינו רלוונטי, קובע בית המשפט כי יש להתייחס אל אתר מנוע החיפוש כאל קניון מידע רב ומגוון.
הנכנס בהיכלו יודע כי על חלק מן החנויות, הקישורים, ידלג מחוסר עניין, אל חלקן יכנס, כיוון שלשם כך בחר להקיש את מילות החיפוש מלכתחילה, ואל חלק אחר יכנס משום שהם עוררו את עניינו בשל סיבה זו או אחרת.
לאור האמור לעיל, ומאחר ומדובר בכלי המשרת כמויות עצומות של משתמשים, הרי מדובר גם בבמה למפרסמים, ביודעם, כאמור, כי רבים יחלפו על פני אותן פרסומות, כאשר אתרי מנועי החיפוש בוחרים איזה סוג פרסום יתאפשר באתרם, באיזה אופן וכמובן את תנאי ההתקשרות עם המפרסמים, בגין "תליית" אותן פרסומות באתר.
בלא הפן המסחרי הנעוץ בפרסומות, היה ניטל חלק משמעותי מהמניע לפיתוחם של מנועי החיפוש ושכלולם. על מנת להסביר את החלטתו, בית המשפט מספק כדוגמא מצב בו בעל חנות בקניון מציב שלט פרסום מעל המדרגות הנעות, אשר מובילות לחנות של המתחרה. במצב זה לא תשמע כל טענה כנגד אותו בעל חנות ופעולה זו היא חוקית ותקינה לחלוטין.
באותו האופן, קובע בית המשפט, יש להתייחס לפרסום באינטרנט. כאשר בעל עסק מעוניין לפנות לקהל לקוחות מפולח, הרי שיש הגיון רב לפנות לקהל הלקוחות של המתחרה.
מדובר בתחרות חופשית וכל עוד אין שימוש בפועל בסימן המסחר של העסק המתחרה, בפרסום עצמו (אלא כמילת מפתח בלבד), הרי אין בכך הפרה של סימן המסחר או דילולו.
