דו"ח של ארגון ה-IP העולמי מגלה: סין מובילה בעולמות ה- GenAI

פטנטים מספקים הצצה אל עולם החדשנות העתידי. באמצעותם ניתן ללמוד רבות על מגמות טכנולוגיות ולהבין את כיווני ההתפתחות הטכנולוגית. מעקב אחר נתוני פטנטים גם יכול לספק תובנות יקרות ערך לגבי עתיד הטכנולוגיה. כל זה בוודאי נכון לגבי טכנולוגיות הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI), שלפי הערכות רבות עתידה לחולל שינוי דרמטי בכל תחומי חיינו ולמעשה כבר עושה זאת.

דוח מחקר טרי של ארגון הקניין הרוחני הבין-לאומי (WIPO) מציג ניתוח מקיף של נתוני הפטנטים המגינים על פיתוחי GenAI ושופך אור על ההתפתחויות הטכנולוגיות המרכזיות בתחום זה, כמו גם על היישומים האפשריים של טכנולוגיה מבטיחה זו.

מהדוח עולה, כי בעשור האחרון חל גידול דרמטי בהיקף משפחות הפטנטים, מספר הפטנטים והפרסומים המדעיים הקשורים ב-GenAI. אם ב-2017 מספר משפחות הפטנטים בתחום עמד על 733 בלבד, הרי ב-2023 הוא כבר עמד על 14,000. מאז הוצג ב-2017 "מודל השפה הגדול" (LLM), המבוסס על רשת עצבית מלאכותית, שהפך כה מזוהה עם GenAI, גדל היקף הפטנטים בתחום ביותר מ-800%. גם מספר הפרסומים המדעיים קפץ קפיצה אדירה – מ-116 בלבד ב-2014 ל-34,000 ב-2023. יותר מכך, כרבע מסך כל הפטנטים בתחום ויותר מ-45% מהחיבורים המדעיים פורסמו ב-2023 לבדה.

הובלה סינית מובהקת

מהדוח עולה עוד, כי במרוץ החימוש הטכנולוגי סביב פיתוחים בתחום ה-GenAI, סין גברה על ארה"ב באופן מובהק, לפחות עד עתה. לפי המחקר, ממציאים סיניים היו אחראים ליותר מ-38,000 משפחות פטנטים בתחום בין השנים 2014 ל-2023. מאז 2017, סין הגישה יותר בקשות פטנט בתחום מאשר כל המדינות האחרות גם יחד. לעומת זאת, ארה"ב, שניצבת במקום השני בטבלת המדינות בפיתוח טכנולוגיות GenAI מוגנות פטנט, הגישה רק 6,300 משפחות פטנטים באותה תקופה (2014-2023). אחרי שתי המעצמות ניצבות קוריאה, יפן, הודו, בריטניה וגרמניה.

המחקר גם מציג את חמש החברות הגדולות ביותר בעולם מבחינת הגשת בקשות פטנט בתחום ה- GenAI. מהנתונים עולה כי החברה מספר אחת היא Tencent – חברת אחזקות סינית, הנסחרת בבורסה בהונג קונג ומחזיקה במספר חברות-בנות, שמספקות שירותי תקשורת המונים, בידור, אינטרנט, שירותי טלפונים ניידים ופרסום מקוון. גם החברה השנייה והשלישית הן סיניות. Ping AN Insurance Group, הניצבת במקום השני, היא חברת אחזקות סינית הפועלת בתחומי הביטוח, הבנקאות והשירותים הפיננסיים ומשרדיה הראשיים ממוקמים בשנג'ן, במרכז הפיננסים פינג אן – הבניין הרביעי בגובהו בעולם. החברה השלישית, Baidu, היא ספקית חיפוש באינטרנט בשפה הסינית. החברה מציעה פלטפורמת חיפוש בשפה הסינית באתר שלה Baidu.com המאפשר למשתמשים למצוא מידע באינטרנט, כולל דפי אינטרנט, חדשות, תמונות, מסמכים וקבצי מולטימדיה. במקום הרביעי ניצבת האקדמיה הסינית למדעים ורק במקום החמישי ממוקמת חברת אמריקאית – IBM.

התאגידים גוברים על האקדמיה

המחקר גם בדק מי הם הארגונים (מוסדות אקדמיים ותאגידים) שפרסמו הכי הרבה פרסומים מדעיים בתחום ה-GenAI. גם כאן ניכרת עליונות סינית. בראש הטבלה ניצבת האקדמיה הסינית למדעים, עם יותר מ-1,100 פרסומים מאז 2010. אוניברסיטת טסינגואה (Tsinghua) בבייג'ין, סין, שהיא בעלת אוריינטציה טכנולוגית מובהקת, ואוניברסיטת סטנפורד, עוקבות אחרי האקדמיה הסינית וניצבות במקום השני והשלישי, עם יותר מ-600 פרסומים כל אחת. אלפבית/גוגל ניצבת במקום הרביעי והיא החברה היחידה ברשימת 20 המובילות, עם 556 פרסומים מדעיים.

מודל ה-GAN מנצח, בינתיים

המחקר של WIPO בדק גם מהו מודל ה- GenAI שזכה להכי הרבה פטנטים ומהנתונים עולה כי מודל ה-GAN, סוג של מודל גנרטיבי ללמידת מכונה, המכונה בעברית "רשתות יריבות יצירתיות", ניצב במקום הראשון עם 9,700 בקשות פטנט, שהוגשו סביבו בין השנים 2014 ל-2023, כאשר ב-2023 לבדה הוגשו 2,400 בקשות פטנט. שני המודלים האחרים ברשימה הם ה-VAEs (מקודדים אוטומטיים וריאציוניים) וה-LLMs (מודלים של שפה גדולה המשלבים את בינה מלאכותית ובלשנות חישובית כדי לייצר באופן אוטונומי טקסטים בשפה טבעית). סביב שני המודלים הללו הוגשו באותה תקופה 1,800 ו-1,300 משפחות פטנטים חדשות בהתאמה.

אמנם במונחים של צמיחת פטנטים, הפטנטים של GAN הפגינו את העלייה הגבוהה ביותר בעשור האחרון, אך קצב צמיחתם הואט לאחרונה. לעומת זאת, מודלים של דיפוזיה (סוג של מודלים סטטיסטיים) ו-LLM מציגים שיעורי צמיחה גבוהים יותר בשלוש השנים האחרונות.

עוד בדק המחקר מהם סוגי החומרים הנפוצים ביותר שבהם נעשה שימוש בפטנטים של GenAI ומהנתונים עולה כי מדובר בתמונות, וידיאו, נאומים, צלילים ומוסיקה. רוב הפטנטים שייכים לקטגוריית התמונה/וידיאו ומדובר בנתון מובן למדי, שכן נתוני תמונה/וידיאו חשובים במיוחד עבור GANs. יותר מזה, עיבוד של טקסט ודיבור, צלילים ומוזיקה הם נתונים מרכזיים עבור מודלים של שפה גדולה. 

לבסוף בדק המחקר מה תחומי היישום העיקריים של פטנטים מבוססי GenAI ומצא כי בראש מצעד התחומים עומד תחום התוכנה ולאחריו בסדר יורד: מדעי החיים, ניהול ופרסום מסמכים, פתרונות עסקיים, תעשייה וייצור, תחבורה, אבטחה ותקשורת.

בין מדעי החיים ליישומים עסקיים

מהמחקר עולה בבירור כי לבינה מלאכותית יוצרת צפויה להיות השפעה משמעותית על תעשיות רבות כשהיא מוצאת את דרכה למוצרים, שירותים ותהליכים, והופכת למאפשר טכנולוגי ליצירת תוכן ושיפור פרודוקטיביות. לדוגמה, ישנם פטנטים רבים של GenAI בתחום מדעי החיים (5,346 משפחות פטנטים בין 2014 ל-2023) וניהול ופרסום מסמכים (4,976). יישומים בולטים נוספים עם פטנטים של GenAI הנעים בין כ-2,000 לכ-5,000 באותה תקופה הם פתרונות עסקיים, תעשייה וייצור, תחבורה, אבטחה וטלקומוניקציה.

בתחום מדעי החיים, למשל, GenAI יכולה לזרז פיתוח תרופות על ידי סינון ועיצוב מולקולות לניסויים חדשים של תרופות ורפואה מותאמת אישית. בכל הקשור לניהול מסמכים ופרסום, GenAI יכולה להפוך משימות לאוטומטיות, לחסוך זמן וכסף וליצור חומרי שיווק מותאמים. בתחום הפתרונות העסקיים, GenAI יכולה לשמש לפיתוח צ'אטבוטים של שירות לקוחות, מערכות סיוע קמעונאיות ואחזור ידע של עובדים. בתעשייה ובייצור, GenAI מאפשרת תכונות חדשות כמו אופטימיזציה של עיצוב מוצר ותכנות תאומים דיגיטליים. בתחום התחבורה, GenAI ממלאת תפקיד מכריע בנהיגה אוטונומית ואופטימיזציה של התחבורה הציבורית.

לסיכום, אנחנו ניצבים בפתחה של מהפכה טכנולוגית משמעותית ביותר ודוח המחקר של ארגון WIPO מספק הצצה לעוצמה ולפוטנציאל של הבינה המלאכותית היוצרת. נכון להיום, סין מובילה את התחום ולדבר צפויות השלכות רבות על הכלכלה הגלובלית ועל מרוץ החימוש הטכנולוגי בין המעצמות.

מוזמנים ומוזמנות להתייעץ עם עורך פטנטים מצוות הבינה המלאכותית שלנו, בנוגע לכל שאלה הנוגעת להגנה על קניין רוחני ופטנטים בעולמות הבינה המלאכותית.

(מקור התמונה: Chat GPT)